מישהו פה בארץ התחיל לחשוב קצת אחרת...
זה קורה בבת-ים; רה"ע לחיאני יוזם פסטיבל אדריכלות נוף בינלאומי במתכונת דו שנתית.
מדובר בשלשה ימים בהם העיר הופכת למרכז רוטט ושוקק חיים אותו גודשים אלפי אנשים מידי יום: ברחובות מופיעה תפאורה אחרת, שטחים נידחים קמים לתחייה, התנועה ערה והמון המון אנשים מסתובבים ברחבי העיר. מיצגי אומנות ותיאטרון רחוב בענק ובקטן צצים בכל פינה מלווים בדגלים צבעוניים, מוסיקה, אוכל וגלונים של אנרגיות טובות. חוויה מתקנת לכל עיר ותושביה, מומלץ בחום!!!
 |
"באלגן עירוני" הוא שם המשחק: רחובות חסומים, אתרי בניה מגודרים, שטחים מוזנחים הם חומרי הגלם בפסטיבל.
אנשי התחרות נראו בעיני כמו נמלים לבושות בסרבלים כתומים וקסדות בנין; זזים ממקום למקום ללא הרף, סוחבים, חותכים, משרטטים, מודדים, שוברים ובונים. בעיקר מחייכים ומזיעים.
וואלה, אנשים מבסוטים. מכל העולם. לקחו שלשה ימים OFF מהחיים הרגילים ובאו לבת-ים "לבנות מקום" ב-72 שעות מסביב לשעון. נשים אירופאיות בסרבלי עבודה, טיפוסים צבעוניים עם קריצה בעיניים, כל אחד והטוויסט שלו. מרגישים את הדרייב באויר.
בדרך חזרה לאוטו הטיילת מוצפת אנשים; דרבוקות מנגנות על עמודי חשמל, אנשים רוקדים במסיבת אזניות. גילי עברי עם המופע שלו Fooll ON עוצר אותנו על האופניים ולרגע אנחנו חלק מההצגה חחח... פאדיחות.
בסוף היום אני מרגישה כמו מרחפת, העיניים קרועות לרווחה והראש פתוח - רגיש לכל פיסת מידע.
אין גבול לשונות; הכל אפשרי. צריך רק.... לחשוב אחרת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה